ייצוג עוני

ישנם שני הגדרות שמגדירות עוני:
1. ההגדרה הליברלית- עוני הוא חיים מתחת לסף הקיום הבסיסי. לאדם עני אין את היכולת לספק לעצמו מספיק מזון וחימום כדי לשרוד.
לדוגמה- אנשים חסרי בית או אנשים שאין להם אוכל.
2. עוני יחסי - לכל אדם יש צרכים משל עצמו ולכל חברה יש את הרמה שלה. העוני תלוי ברמה של החברה ז"א שהעוני הוא יחסי לחברה שבה אתה חי.
לדוגמה- אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם רכב פרטי או כל דבר שהם לא יכולים להרשות לעצמם ביחס לחברה.

הבאתי את התמונות הראשונות שראיתי באינטרנט תחת החיפוש "עוני בישראל" -

כמו שאפשר לראות העוני שמוצג בתמונות אלו זהו עוני ליברלי.
התקשורת של ימנו מראה רק העוני הליברלי כלומר היא מראה רק את מקרי הקיצון של עוני , את הזקנה שאוספת אוכל מהפח, את האדם חסר בית אבל היא לא מסבירה לנו אתה נושא לעומק. היא לא מסבירה לנו איך אדם הגיע למצב הזה זה בגלל שאת התקשורת לא מעניין תהליכים ,היא רוצה לזעזע אותנו. הבעיה בסיקור הזה היא שזה גורם לנו לאשים את העניים במצבם, אנחנו חושבים שאם הם היו חרוצים יותר , משקיעים יותר, עובדים , הם היו יוצאים מהמצב הזה. אבל זה לא נכון. ואנחנו רואים את זה במציאות של ימנו שיש עוד הרבה מקרים שאנשים עובדים ומשקיעים אך נשארים עניים.
בנוסף לכך ניתן לראות את העוני הליברלי בתוכנית "מה אתם הייתם עושים?"-

עוד דבר שמשפיע על ייצוג העוני הוא ניתוח התמונה שלנו. כאשר אנחנו מנתחים תמונה או טקסט אנו מפרשים אותו בשלוש רמות:
1. דנוטציה- רמה תאורית, מה שאנחנו רואים בתמונה . לדוגמה- אני רואה בתמונה עץ עם גזע ועלים, בדר"כ יש הסכמה חברתית על הדנוטציה , כולם רואים את אותו דבר.
2. קונטציה- המשמעות הנוספת , הפרשנות., האיסוציאסציה שהתמונה מעוררת בנו, זה תלוי בהקשר, בתרבות , בחברה ואפילו בגיל של הנמען. לדוגמה- שנראה עץ אנשים יחשבו על שורשיות , או על שגשוג או על בית.
3. מיתוס- זו המשמעות האידאולוגית של הסימן. באה לידי ביטוי ע"י קונוטציה. הכוונה היא שבשביל חברה מוסיימת המשמעות הנוספת של התמונה תיהיה זהה , כלומר, התמונה מביאה לידי ביטוי את הערכים המרכזיים של אותה חברה.

מתי התקשורת עוסקת בעוני?

התקשורת נזכרת לעסוק בעוני סביב אירועים מיוחדים, כמו פירסום דוח העוני או לקראת חגים ואז התקשורת נזכרת בעוני ומנסה לעזור. פעם בשנה יש משדר התרמה בטלוויזיה ובמשדר הזה מופיעים הרבה סלבס שרוקדים, שרים ,ומצחיקים כדי שאנחנו נשלח אסמאסים ונתרום כסף. הבעיה במשדרים האלו היא שהם הופכים את העוני לבעיה שלנו , הצופים, אנחנו צריכים לדאוג לכסף ולאוכל לעניים, המשדרים האלו מסיתים את צומת הלב מהאחראים האמייתים לבעיה- הממשלה. במשדרי ההתרמה האלו הופכים העניים למפורסמים ליום אחד אבל לאחר היום הזה כולם שוכחים אותם. מציגים את העניים הכי קיצוניים ומתעלמים מהעובדה שהרבה אנשים עובדים ובכל זאת עניים, לא מציגים לנו תהליכים וכך אנחנו נשארים בתפיסה השטחית והרדודה של העוני.

דוגמה מתוך משדר "לתת באהבה" 2015-